ביקרנו במקדשים אינדו-בודהיסטים כמו בירובודור, מהאתרים הבודהיסטים החשובים ביותר באסיה.
משם טסנו לסורבאיה - עיר נמל תעשייתית חשובה והמשכנו לשדרת הרי הגעש. השכמנו קום לראות את הזריחה ולראות ממרום הצפור את הרי הגעש. טיפסנו על הברומו - הר געש פעיל - לראות את הקרביים של כדור הארץ, לבן, מבעבע ומעשן.
העליה לא היתה קלה, היו כאלה שנעזרו בסוסים, אך אנחנו עלינו עד למעלה במעלה של 750 מדרגות, עד ללוע ועוד עליה קצרה.
הבתים נראים אצלם כספינות הפוכות מקושטות ומצוירות לזכר הספינות שהעלו אותם מחוף הים להרים, בהם הם גרים היום. החוף הוא מוסלמי.
טיילנו בשוק ההומה בעיקר בשוק בעלי חיים כמו חזירים ובופלו וכן תרנגולות קטניות וירקות. יפה כמו כל שוק בעולם. המיוחד בשוק זה שאנחנו קנינו חזיר להביאו לטקס קבורה שהיינו מוזמנים אליו. המנוחה מתה לפני 15 שנים, בינתיים המשפחה אספה כסף לטקס שאליו הוזמנו כל אנשי המקום והסביבה. השתתפנו בכמה טקסי אבל, גולת הכותרת היה טקס ששחטו בו 19 בופלו עם טקס והכרזות רמקול במשך כל היום.
אנחנו הבאנו חבילת סיגריות גדולה ואף שמענו שהכריזו שאת הסיגריות הביאה "ירדנה גרופ פרום יונייטד סטייסט אוף אמריקה". כך גם הכריזו בטקס אחר כשהבאנו את החזיר. שכרנו כמה אנשים שישאו אותו, קשור על מצע של במבוק, הוא שקל 600 ק"ג. מי שהיה צריך לדעת ידע שאנחנו מישראל ולא ארה"ב. אני לא יודעת בימים אלה מה עדיף ישראל או ארה"ב.
טיפסנו למקדש בסאקי החשוב במקדשי באלי, השוכן על מורדות הר אקונג, הגבוה בין הרי הגעש באי. נופים קסומים של טרסות אורז וצמחיה טרופית.
בין לבין לא הפסדנו את ריקודי הבארונג האופיניים לבאלי, סיירנו בשווקים הצבעוניים ובשדות האורז, בין הכפרים הציוריים. אחד הטראקים בשדות האורז שלא שכחו, נורמן המדריך המקומי, מוותיקי מורי הדרך כמעט קרס מעומס ההליכה, אבל המנחות הצילו אותו, האלים מעל ומתחת שומרים עליו.
לא פסחנו על רפטינג בסירות גומי על נהר איונג, היה כיף, לא קל עם צחוקים וקצת פחדים.
אחת החוויות המיוחדות, נסענו במשך יום שלם ברכבי באגי קטנים, ריחפנו על שבילים, טרסות של אורז ומקדשים נידחים. נורמן לקח אותנו לכפר שלו, הכפריים הכינו כיבוד מקומי של קוקוס. ראינו הצגה מקומית של בובות המייצגות את הטוב מול כוחות הרשע וקרב תרנגולים.
ביומנו האחרון באינדונזיה היתה חווית מלון בוטיק שלא מקבל קבוצות. יצאנו לעיירה אובוד להשלמת קניות, נפרדנו מהגלריות במקום ומהאוסטרלים באי הבית לקניות ועסקים, עזבנו את באלי לדרכנו הארוכה דרך ציריך הביתה.
הטיול היה מלא חוויות ואירועים שרצו אחד אחר השני, שלא נתנו לא לעכל את הייחוד היופי והמוזרויות.